ספר אורחים |
| אני סטודנט שנה א' ורציתי להגיד שגם עכשיו עדיין ממליצים על הספר שלו בתור הרפרנס הכי טוב לקורס חד"וא 1 (ואולי גם לקורסים הבאים). |
|||
|
| זכיתי ללמוד אינפי א' ואינפי ב' אצל דוקטור (אז) מייזלר ב-1975 וב-1976 ואני חייב לציין שמכל המרצים לתואר, דוקטור מייזלר נחרט בזכרוני בצורה העמוקה ביותר. זכור לי במיוחד הסיפור שהיה מספר כאשר סטודנט היה נותן הוכחה ארוכה ומסורבלת לבעיה פשוטה. וזהו הספור - שני יהודים נסעו ברכבת. מפה לשם, האחד התלונן בפני חברו על בעית פטריות שיש לו באצבעות הרגליים. הוא ביקר אצל טובי המומחים, הזמין משחות פלא משוויץ ומסין אך שום דבר לא עזר. שאל אותו חברו - תגיד, מים וסבון ניסית?... כזה היה הדוקטור מייזלר, מורה בחסד וגם בדרן לא קטן. |
|||
|
| הספר של אביך ביחד עם מורי אברהם בלוך הכניסו אותי לעולם המתימטיקה שהפך עבורי למרגוע מפאת היופי שבו. לעולם לעולם אזכור את הספר, שלימודו ככיף(!) הביא אותי לטכניון בלי להצטרך עוד ללמוד מתימטיקה. תמיד תהיתי מי היה האדם שהצליח לנסח רצף מסודר שמביא אדם מרמת מתימטיקה של כיתה ט לרמת גמר טכניון (בהיבט המתימטי) בספר אחד. ואני מצטרף להערכה הכללית שאשריו שזכה לבן כמותך. |
|||
|
| לא זכיתי ללמוד מפיו של דוד מייזלר, אבל אישיותו הנעימה וחוש ההומור שלו זכורים לי היטב. זכורה לי דוגמה אחת לחוש הומור מיוחד זה. בסיום הרצאה שנתןבקולוקוויום המתמטי נשאל ע"י מישהו נהקהל האם אי אפשר להכליל את התוצאה שקיבל בכיוון מסוים. תשובתו הייתה: אולי אפשר, אבל זה לא דחוף... | |||
|
| הספר הכי ממצה ועוזר שיש - ענק | |||
|
| איש יקר | |||
|
| Gili What a great way to commemorate your father, your work on "Gahliliyot" and this site set an example of mature and committed family member - i am blessed to get to know you Warm Hug Avi |
|||
|
| כמי שלומד היום מהספר שלו חשבון אינפיניטסימלי לצרכי התואר - הספר שווה זהב. | |||
|
| למדתי "אינפי II" אצל פרופ' דוד מייזלר בסוף שנות השבעים. הוא היה מרצה כריזמטי ופופולארי, אהב להסביר ואהב שיבינו, לא רק ברמה הפורמאלית אלא גם ברמה האינטואיטיבית. נוכחותו על הבמה של אולם ההרצאות הראשי של בניין איינשטיין הייתה מהפנטת. לאחר שנים רבות, פנה אלי אחיינו ד"ר יואש מייזלר, כדי שאתן לבנו דן שעורי העשרה במתימטיקה. החל מכתה ה ועד לכתה ט, דן למד מבחר עצום של נושאי העשרה, ומעולם לא שאל אותי דבר וחצי דבר הנוגע למה שהוא לומד בבית הספר. בכתה י, החל דן ללמוד בבית הספר התיכון למדעים במלחה, וחיבר עבודת גמר מעניינת בהנחייתו של פרופ' מיכאל משלר. כך נסגר מעגל. כולי תקווה שדן יהיה פרופ' למתימטיקה. כך ייסגרו עוד שני מעגלים. ואולי אולי ביום מן הימים, דן יהיה המנחה שלי לדוקטורט, אם וכאשר אחליט "להיעתר" להפצרות החוזרות ונשנות של עמיתיי וחבריי. זה כבר לא יהיה מעגל - אולי היפרבולה... |
|||
|
| שלום גילי למדתי אצל אביך אינפי בסמסטר השני של תש"ך, לאחר שפרופ' אמירה (אגדה אחרת של המחלקה למתמטיקה ב-א"ע) סיים את קריירת ההוראה שלו בסוף הסמסטר הראשון. כתלמיד שנה ראשונה שזמן קצר לפני כן החל להשתחרר מן ההלם של לימודי מתמטיקה באוניברסיטה (לעומת מה שהיכרתי בתיכון) נבהלתי מהחלפת מורה הקורס באמצע השנה. חביבותו של אביך ויכולת ההוראה שלו הרגיעו אותי מהר מאד. הדוגמה האישית שלו תרמה לא מעט להתפתחותי כמורה למתמטיקה בשנים הבאות. יהי זכרו ברוך. |
|||
|
| שלום רב למדתי אצל ד"ר מייזלר אינפי בשנת 1961. הוא היה מרצה דגול. בשנות הששים כשלמדתי אצלו הוא היה המרצה היחידי שלא התחבא מאחורי הקתדרא כשיובל הג'ינג'י הרים אצבע "מאיימת" כדי לשאול שאלה... ההרצאות שלו היו בנויות לתלפיות וניתנו בשטף וברהיטות, בלי להסדקק לרשימות כלשהן - - עד לרגע מסוים שבו הוא היה שולף פתק קטנטן מהכיס כדי להביא דוגמא קולעת להגדרה חדשה. המקצוע קיבל טעם הודות לאופן הצגתו בפנינו. האפסילונטיקה קיבלה משמעות וכל היופי של מושגי הגבול והנגזרת והמשפטים העמוקים שבאו בעקבותיהם שמורים אתי שנים רבות הודות לו. |
|||
|
| גילי שלום, הייתי תלמיד של אביך כאשר עמרם מאיר שכתב אחד המכתבים בספר אורחים זה, היה המתרגל (האסיסטנט). בתקופת למודי הזכרתי במקרה את שמו של דוד בביתי והסתבר שאבי ואביך היו יחד במחנה של תנועת השומר הצעיר בפולין. אבי מצא באלבומו תמונה משותפת כדי לשכנעני שאכן כך הדבר. הפגשתי אותם! אני פרופסור למתמטיקה כבר שנים רבות וכאשר למדתי חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלית תמיד נעזרתי ב"ספר של מייזלר". כרגע כרקטור של אוניברסיטת ת"א אינני נותן את הקורס אך עוד אחזור ללמדו ואמשיך להחזיק את הספר במקום כבוד ונגיש על מדף הספרים שלי. |
|||
|
| היי גילי, אדם ניכר לא רק במעשיו, אלא גם (אולי בעיקר?) בחותם שהוא מותיר בעולם, בלבבות ובתולדות של אחרים. האתר הזה - והסיפור הנפלא והמותח שאתה מספר אודות מסעך אל עבר תעודת הבגרות - מעיד על יכולתו של אביך לקשור קשר ולהטביע חותם. אתך ובך, עם ובבני אדם נוספים. עולם ומלואו... איזה יופי! יישר כוח. |
|||
|
| גילי, מצוות כיבוד אב היא מן החשובות ביותר. אשרי האב שבנו מכיר ומוקיר את פועלו ומנציח אותו ברשות הרבים. י"א בשבט תשס"ז |
|||
|
| גילי, אתר ההנצחה לזכר אביך ז"ל מעניין ודבריך נוגעים ללב. כל הכבוד לך על שבחרת בדרך זאת. | |||
|
| I am very happy that you, gili, established this site in memory of your Dad. He was a close friend of mine, and so was your Mom. I was invited to your home several times. David Mejzler was my colleague in the Department of Statistics at the Hebrew University. He was a superb teacher! The stuttering, which I interpreted as a slight sign of insecurity, never happened in his classes. There he was always completely 'on top' of the material. I still remember the difficult times of Giora's disappearence. I know this must have been especially difficult for you, Gili. I therefore appreciate the site you have created even more! As you know, your parents established a fellowship in the name of Giora, which is given annually. This is very nice, because this way all the teachers in the department gather to comemorate your father, and even those who did not know him personally get to hear about him! Ester יהי זכרו ברוך! |
|||
|
| I am former Professor of Mathematics, now retired I had the privilege of knowing your father David; I might even say we were "friends". During some of his first years at the Hebrew U, I was his "assistant" in his Calculus (Infi) classes and had many, many friendly conversations with him. He also visited me and my family in Edmonton as a Colloquium lecturer at the U of Alberta. He has always been a deeply warm, friendly, humane person. Needless to say, I was very sad hearing he passed away Amram |
|||
|
| שלום דוד אתה בטח מאוד גאה בבן שלך, בעצם בשני הבנים שלך אני מכיר בעיקר אחד מהם אבל דרכו אני לומד להכיר את כל המשפחה אתה לא יכול לתאר לעצמך עד כמה אני מרגיש מיוחד על שניתנת לי האפשרות להשתתף ולו במעט בעבודה המדהימה שבנך הקטן עושה אני בטוח שאתה מתבונן בכל ומדי פעם, בלי ששמים לב, מרשה לעצמך לחייך. |
|||
|
| גילי, האתר מאוד מעניין וגם הפירסומים האירו את עיניי למספר דברים שלא ידעתי בעבר. כל הכבוד על כך שאתה מאפשר גם לאלו שלא הכירו את אביך באופן אישי לראות את כישוריו המיוחדים ולהינות מיכולותיו יוצאות הדופן בתחום. אני מקווה שאנשים רבים נוספים יהנו ממה שהאתר הזה מציע. |
|||
|
| שלום גילי אתר ראוי לאיש ענק את דוד הכרתי כחברו של גיורא ז"ל קולו העמוק הרשים אותי כילד וכנער. חיינו גיורא ואני האחד בביתו של השני במשך שנות נעורינו ודוד ופניה בדרכם היו חלק מחינו כמתבגרים בירושלים. ברכות על האתר ודרך ההנצחה |
|||
|
| למדתי אצל פרופ' מייזלר - אני שייך לדור ישן, ומכיון שהכרתיו כפרופ' מייזלר, כך הוא נשאר בתודעתי, גם כשזקנתי ונעשינו קולגות - והתלהבתי משיעוריו. (כן, אפסילון היה אפסילון, ודלתה היתה דלתה!) למדתי ממנו הרבה, ולא רק מתמטיקה וסטטיסטיקה. בתור סטודנט מתחיל, היתה לי יראת כבוד עצומה כלפי מורי, ובשנתיים הראשונות ללימודי לא העזתי לשאול שאלות ממורה בשעת השיעור. בשנה השלישית שלי ללימודים, בשיעור בתורת התורים של פרופ' מייזלר, הבחנתי במה שנראה לי טעות בהוכחה, והעזתי בפעם הראשונה לפתוח את פי באמצע שיעור ולהעיר על כך. כמובן, הטעות היתה שלי. אבל פרופ' מייזלר ענה לי בחביבות ואלגנטיות, ושמר על כבודי. דוגמה זו היתה נר לרגלי מאז. |
|||
|
| גילי, הכרתי את אבא שלך בימים קשים (נפילתו של בכורו גיורא), איש מרשים מאד, אציל, צנוע ונעים הליכות גם בשעותיו הקשות. והשאר - למדתי מהאתר המעניין. אשריו שזכה לבן כמוך. תבורך! עדנה |
|||
|
| גילי, אתר מאד יפה. דרישת שלום מכל צוות הסדנה. עפרה | |||
|
| גילי ואיריס, כל הכבוד על הקמת האתר. דרך נהדרת להנציח אדם יקר. | |||
|
| הי גילי, מרגש, מחמם את הלב לגלות את הקשר המיוחד בינך לבין אבא. שמחה על ההזדמנות להציץ דרך החלון שפתחת אל המשפחה הכ"כ מיוחדת שלכם. מעריצה את הכוחות שיש בך להנציח את בני משפחתך, זה מאד לא פשוט ודורש תעצומות נפש. בתור אחת ש"עברה" בקושי 3 יחידות במתמטיקה, כתיבתך שעשעה וגרמה להזדהות עמוקה עם הרגשות שתארת. כל הכבוד!!! | |||
|
| גילי, אתר ענייני וצנוע, משקף את אורח החיים של הוריך, כפי שהתרשמתי מספוריך. הצלחת להמחיש את אופיו והן את יחסיך עימו. מרגש. | |||
|
| גילי, כל בני האדם שווים, אבל אלה העוסקים במתמטיקה שווים יותר. לא הכרתי את אביך, אך מהאתר הצנוע והיפה שיצרת עולה דמות של אדם מורכב, מוכשר ובעל חוש הומור. ובאשר ליחסים שלך עם המתמטיקה – נהניתי מאוד מכתיבתך המשעשעת. |
|||
|
| למדתי אינפי אצל פרופ' מייזלר. הקורס היה בשיטה הרוסית, מה שאני קורא - "עבודת רגליים": לומדים תחילה את השיטות (למשל, גבולות של סדרות) והתמונה הכוללת, ועמה המוטיבציה, תתבהר בהמשך. הקורס היה מצויין ומשפיע עד היום על ספקנותי לגבי שיטות הלימוד של "המתמטיקה החדשה". לאחר שנים למדתי להכיר אישית את דוד ואת פניה שעבדה ב"קול-ישראל": שני למד-ווניקים, לא פחות! |
|||
|
| גילי היקר, רגשת אותי מאד, בקשר המיוחד עם אביך ובני משפחתך, מי ייתן ותזכה ליחס הוגן וישר עם משפחתך הצנועה. לפי דבריך ניכר כי אביך היה אדם משכמו ומעלה - אשריך! |
|||
|
| לגילי - מעשה מבורך אתה עושה. וקוריוז קטן: במסגרת לימודי באוניברסיטה, מסתבר לי עכשיו שלמדתי מספרו של אביך... בידידות - דני |
|||
|
| מכובד ונאה להנציח כך אב. | |||
|
| הכרתי את דוד וגם את פניה, אנשים יקרים ! | |||
|
| הי גילי, אתר מקסים ויפה. דסייה (כפי שהוא מכונה באגף שלנו במשפחה) לימד אותי פעם בדרך חזרה מאחד מימי ההולדת של דוד שמואל את הכלל המתימטי שסכום הספרות של כל אחד מהמספרים התחלקים ב-9 שווה ל-9 או שווה למספר אחר המתחלק ב-9. אחרי כמה שנים כשלמדתי באוניברסיטה קורס מבוא לסטטיסטיקה והסתברות, שאל אותי המרצה, ד"ר מריו ברס, שקרא את שם המשפחה ברשימת התלמידים, האם יש לי קשר לפרופ' מייזלר. כשעניתי בחיוב, הוא סיפר לכתה את האנקדוטה הבאה: יום אחד, כך הוא אמר, בזמן הרצאה של פרופ' מייזלר בקורס מבוא לסטטיסטיקה, נכנס כלב לאולם ההרצאה נעמד לצד השורה הראשונה והתבונן בלוח בעניין רב. פרופ' מייזלר עצר את ההרצאה ופנה אל התלמידים, ואמר להם "אתם רואים את הכלב הזה? כשתתכוננו לבחינה תנסו לחשוב כאילו אתם מנסים להסביר לו את החומר!" |
|||
|
| היה לי הכבוד ללמוד שלושה קורסים אצל דוד מייזלר (אינפי, הסתברות במרחב בדיד ומבוא לתורת התורים). הוא היה מורה מדהים שהשאיר את רישומו עלי ועל הוראתי בהמשך. אני משבח את גילי על היוזמה והרעיון המקסים! | |||
|
| היה לי העונג ללמוד אינפי מהספר הנהדר שלו שבזכותו אני זוכרת ואוהבת הרבה משפטים הוכחות עד היום. כל הכבוד על האתר היפה. | |||
|
| לגילי, מרגש מאוד במיוחד הסיפור האישי שלך בעניין גילי והפונקציה. אני בטוחה שאביך היה גאה בך ועוד יותר לראות ולהיווכח שגם בתחום שבחרת לעסוק אתה מסטר.... אני חושבת שנתקלתי בספר שלו בעת לימודי באוניברסיטה העברית - שנה א' בגבעת רם בקורס חשבון אינפי.... בידידות, דגנית |
|||
|
| גילי, יישר כח, עבודה יפה ומרגשת. אני בטוחה שאבא שלך ז"ל היה מאוד גאה בך. | |||
|
| מרגש מאוד. מזכרת נפלאה. גילי, אתה צריך לכתוב עוד, בספרות אתה מקבל ממני 100! |
|||
|
| כָּל הַכָּבוֹד עַל יוֹזְמַת הַהַנְצָחָה הַמְּכוּבֶּדֶת בְּיוֹתֵר. כָּךְ יִהְיֶה זִכְרוֹ שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר דָּוִד מַיְיזְלֶר בָּרוּךְ וּמוֹעֳרָךְ! דָּן כָּנֶר | |||
|
| מקסים , יישר כח! מוישיק |
|||
|
| שלום גילי, דיברנו רק פעם אחת בקשר לאיזו עבודה. לא הכרתי את אביך, אבל אני מתרשמת שהיה אדם יקר. האתר יפה מאד בעיני. פשוט ונוגע ללב. אחותי שלמדה מתמטיקה אומרת שהספר של אביך על חשבון איניפיטיסימלי הוא פשוט מעולה. תנחומי |
|||
|
| אתר פשוט ונפלא שמייצג את הצניעות והעוונה של דוד, כפי שהכרתי אותו בתור ילד, חברו של גילי. דוד לימד את גילי ואותי שחמט, ועד היום בכל משחק אני מציין זאת בגאווה. כל הכבוד גילי. עמי |
|||
|
| Hi Gili I didnt know your father, but i am sure that he was a great man I beleive that that's family, and it is good and nice as it should be Bahjat Hassan |
|||
|
| גילי, בתור הנציג היחיד ממשפחת אברמסון שקרא את הספר חשבון אינפיניטסמלי, נהניתי לבקר באתר היפה, עבודה מצויינת. | |||
|
| גילי, הדרך בה בחרתם להנציח את אביך ז"ל, מאוד מרגשת ונוגעת ללב. אבי ז"ל ניצול שואה ד"ר רובין, גם עסק בהוראה בעלותו לארץ, ויצאנו לשליחות 3 שנים לתורכיה, ואני בתור ילד חוויתי את אותן חוויות ממש כפי שאתה מתאר, אמנם בעולמות תוכן שונים. מנוחתם עדן, ורוחם שורה עלינו. הם מהווים מודל לחיקוי לדורות הבאים בעיקר ברצון העז ללמוד וברצון להנחיל את הידע לאחרים ולהטיב עם העולם ולקדמו לעולם טוב יותר. בברכת ניחומים |
|||
|
| Your father was a charming, intelligent man and I remember his wit and kindness with affection. Your web site is a wonderful tribute to his intellectual contributions. with thanks and love, Lissa | |||
|
| היכרתי את דוד מייזלר ואהבתי אותו, ותמונותיו באתר נגעו ללבי. כמו-כן, מאמציו של גילי שלא לאכזב את אבא - גם הם ראויים לציון. |
|||
|
| הי גילי! עבודה מקסימה. ברוכי |
|||
|
Copyright © 2007 Gili Meisler | All Rights Reserved
| Produced and Designed: m
e i s l e r . c o m
כסטודנט למתמטיקה למדתי אצל דוד מייזלר חשבון אינפיניטסימלי, שאת הרעיונות בו הציג בצורה מסודרת ביותר (משפט קושי, למה מס' 23) בלוויית דוגמאות מבדחות מתחומים שונים, ומתשובות של סטודנטים בבחינותיו.
הפגישה הראשונה מחוץ לאולם ההרצאות היתה כאשר מיד עם הגיעי לירושלים הצטרפתי לליגה למניעת כפייה דתית, ואחת הפעילויות הראשונות שיזמתי ורתמתי אליהן עוד סטודנטים היתה מפקד חדש של החברים בסניף הירושלמי. להפתעתי היו ברשימה זו מרצים רבים מהמחלקה למתמטיקה, ונפל בחלקי להגיע עם רעייתי אל דוד ופניה מייזלר בביתם ברחוב הפלמ"ח 41. בילינו עימם כשעה, ושמחנו לראות כי הם שותפים לרעיונות של "הליגה", גם לאחר מיספר שנים שבהן הקשר היה בעיקר דרך העלון שהוציא הסניף, במימון פרופ' רם מואב (שהיה לו בית דפוס). כאשר פגשתי בדוד מייזלר בקמפוס לא היה לי עימו קשר נוסף, כי כסטודנט לא חשבתי שאפשר ליצור קשר מעבר לכיתה.
הפגישה השנייה האישית שלי היתה בשנת 1973 בנסיבות מאושרות שהפכו לטרגיות ביותר. בכל שנה אחרי הניצחון של 1967 נערכה חגיגה של יום השריון במקומות שונים, והשתתפתי בטקסים אלה כנגן בתזמורת צהל, בשירות המילואים. לקראת הטקס של 1973 הקים זיקו גרציאני המפורסם את מקהלת גברי (טירוני) השריון עם מקהלת הילדים ע"ש צדיקוב, ואיתם הופענו בחגיגה הגדולה בהיכל התרבות. בהפסקה של הקונצרט יצאתי ללובי וראיתי את דוד ופניה מתחבקים באושר עם גיורא. לא הייתי בטוח שדוד זיהה אותי בתחפושת המדים, אך הוא הביט בי וחשתי כי זיהה אותי. לאחר מיספר ימים פרצה מלחמת יום כיפור, ולאחר מיספר חודשים נודע לי שגם גיורא נעדר, כי היה בקו המעוזים.
מאז, במשך חודשים ושנים רבים ראיתי את דוד מייזלר פוסע באוניברסיטה בין בניין איינשטיין ובניין לוי, שבו הרצה על תורת התורים. עדיין, כסטודנט אחד מני מאות, היססתי אם לפנות אליו בדברים, כי ראיתי את הטרגדיה על פניו ובהליכתו. לאחר חודשים ארוכים של פגישות כאלה עצר אותי דוד ליד בניין קפלן ופנה אלי בדברים אלה: אני פגשתי אותך במקומות רבים, תוכל להסביר לי כיצד זה קורה? איני זוכר את השיחה, אך הוברר לי כי דוד זכר את מפגשינו והנסיבות שבהן "נפגשנו", והתייחס אלי לא כסטודנט (אומנם לשעבר) אלא כמכר שלו. לא יכולתי לנחמו, אך סיפרתי לו כי אני נושא עמי את התמונה של המשפחה המאושרת בהיכל התרבות, שהפכה לטרגית מפני שאיש לא יכול לצפות את חורבנה המוחלט תוך ימים אחדים, במיוחד מפני שהייתי בטוח שגיורא היה בנם היחיד של דוד ופניה.
לפני מיספר שנים חזרתי משבתון בארצות הברית ושאלתי על דוד מייזלר, ונעניתי כי הוא ניפטר. לא הצלחתי לברר מתי, וזה נודע לי רק עם הקמת האתר לזיכרו. בצד העצב על מותו היתה לי גם שמחה, כי עד אז לא ידעתי שהיה בן שני במשפחה, וסברתי בטעות שעם מותו של גיורא בא הקץ גם על שושלת מייזלר.
קריאת הרשימות שמכריו של דוד מייזלר כתבו הביא גם אותי לספר על מקומו של דוד מייזלר בחיי ואולי גם על מקומי הנקודתי בחייו הקשים מאז 1973. יהי זכרו ברוך.